בית ספר האנגליקני, בית-החולים האנגלי שעבר
רחוב הנביאים 82
הבניין בו שוכן בית-הספר האנגליקני בירושלים שייך לכנסייה האנגליקנית. הבניין נקנה ב-1863 על ידי ג'וסף ברקליי, ראש הסניף המקומי של הכנסייה באותם ימים, בהם מעטים היו המבנים שמחוץ לחומות העיר העתיקה. הבניין המוכר כ"סניטוריום" (בית-חולים) נבנה על ידי קונרד שיק, אחד האישים המרכזיים שפעלו בירושלים בזמן ההוא.
בשנות ה-90 של המאה ה-19 היו שימושים שונים לבניין , לדוגמא בית-ספר יהודי לבנות, "בית הדגל", ששוב תוכנן על ידי שיק.
בניין חדש שהושלם ב-1897 היה זה ששימש כבית-החולים האנגלי של "המיסיון", חזונו של ד"ר פרסי ווילר. בית החולים של המיסיון היה לבית-החולים המשוכלל ביותר של העיר ושל האזור באותם ימים. בשל זהותו המיסיונרית, עוררה פתיחתו גל התפרעויות בקרב חלק מהיהודים. למרות זאת, הצליח בית-החולים לתפקד, ובמשך העשורים הבאים טופלו ואלפי חולים, יהודים ולא יהודים כאחד.
במשך מלחמת העולם הראשונה עבר בית החולים ידיים רבות, עד שבדצמבר 1917 הפך להיות בסיס של פלוגת חיל-הרגלים ה-60 של הצבא הבריטי. יתכן כי אלנבי יצא מן הבניין הזה בדרכו לשער יפו, לקראת הטקס הרשמי של הכרזה על המנדט הבריטי ב-11 בדצמבר 1917, וכי חזר לארוחה חגיגית יחד עם קצינים רבים, המפקד הצרפתי של פלסטינה פיקו ולורנס בקרבות הפוליטיים של שנות השלושים והארבעים הפך הבניין למוקד של מחלוקות. ב-1948 נמצא בקו האש בקרב בין הבריטים ללוחמים היהודים. בתקופה זו לא הייתה לתושבים היהודים גישה לבית-החולים המרכזי בירושלים – הדסה הר הצופים, והסי.מ. ג'יי. הציע למנהיגות היהודית את שירותי בית-החולים, הצעה שנענתה בחיוב. בית-החולים, שהפך להיות מוכר בשם "הדסה א", נתן טיפול לתושבים היהודים עד 1962, ונולדו בו בתקופה זו אלפי ילדים יהודים. כשעזבה הדסה את הבניין ב-1962, שונו רוב הבניינים את יעדם לבית-ספר. תחת הנהגתו של בריל ברדנק, הפך המוסד מבית-ספר של המיסיון סי. מ. קיי לבית-ספר בעל אוריינטציה בינלאומית. במשך כל התקופה הזאת פעל בית-הספר תחת הנהגתו של ה-ITAC. מאז 1962 עבר הבניין שינויים רבים במטרה להתאים את חדריו לתפקוד החדש. היום פועל בית הספר האנגליקני כבית-ספר בינלאומי לכל דבר.
(מתוך אתר האינטרנט הרשמי של בית-הספר
|